מילים שמקורן ביידיש: كلمات (في العبرية) أصلها من لغة اليديش

מילים שמקורן ביידיש: كلمات (في العبرية) أصلها من لغة اليديش

********************************************************

אידישקייט – מסורת יהודית. "תנו לילדים קצת אידישקייט" – העניקו להם מסורת יהודית.
אלטע זאכן – חפצים משומשים שאין בהם צורך. הצירוף משמש כקריאה של רוכלים הנוסעים מבית לבית וקונים רהיטים וחפצים משומשים. מילולית (בגרמנית): alte Sachen - דברים ישנים.

בובקעס [◄מילון ירושלמי] – איצטרובלי הברוש. ביידיש: דברים קטנים וחסרי ערך, שעועית קטנה
בוטקה – ביתן (למכירת כרטיסים, של שוער, איש מכס וכד'). מצ'כית או מגרמנית (Bude – ביתן) + 'קה.
בלוף – שקר, בדיה, "עבודה בעיניים".
בלופר – שקרן, לרוב במובן לא מזיק.
בלינצ'ס – (בלינצ'ה) חביתית [◄ריבוי כפול].
בראנז'ה (במקור זאת מילה פולנית: Branza שמשמעה ענף, תחום עיסוק) – היום המילה משמשת לתאור תחום התקשורת והפרסום.
ברוֹך – הסתבכות, תקלה (אוי א-ברוך). מגרמנית: Bruch – שבירה, הפרה.
גורנישט – כלום, שום דבר. נאמר לרוב בנימה סרקסטית כשמצפים לקבל משהו בעל תוכן. במקור מגרמנית: gar nicht - כלום, בכלל לא.
גטקס – לבנים ארוכים.
גזונטהייט – לבריאות.
גליק – מזל, אושר ("זה לא כזה גליק").
געוואלד – זוועה, ביטוי של זעזוע (ביידיש: גװאַלד – חרום).
גרעפס – ◄גיהוק.
דוך [◄סלנג צבאי] – הליכה בקו ישר ללא סטיות (מגרמנית: durch – מעבר או פריצת דרך).
דרעק – חרא (בגרמנית: Dreck – לכלוך). בשימוש כמילת גנאי.
הלך פייפן – התקלקל כך שאי אפשר עוד לתקנו (מגרמנית: pfeifen – לשרוק).
זבנג – חבטה. "זבנג וגמרנו" – שיטה לא מוצלחת לפתרון בעיות מסובכות בפעולה אחת חזקה.
חאפר – (ביידיש: אחד שחוטף, אוחז בחפץ ולוקח לעצמו) נהג מונית עצמאי.
"חאפ לאפ" – הוא עושה את העבודה שלו חאפ לאפ (לוקח מפה ומשם), בלי להשקיע.
חְרוֹפּ – (חָרַפּ – יַחְרוֹפּ) – ישן.
טיש – ארוחת ליל שבת אצל הרב'ה החרדי. במקור: שולחן.
טָרָרָאם – רעש גדול, "ביג דיל".
יאכנע – מישהי העסוקה בכפייתיות בחיטוט בעניניהם של אחרים ובהשמצתם.
יארצייט – יום זכרון (בשימוש בקהילה החרדית).
לוקש – מילולית: איטריה, ובהשאלה: בלוף, בדותה ("שטאפן מיט לאקשן" – להלעיט באטריות). המשכורת נקראה בעבר "לוקש" כי בשנות החמישים היא נכתבה על סרט נייר ארוך וצר.
מאכער – איש עם קשרים, שיש לו מהלכים אצל הרשויות; "מביא ומוציא". מילולית: איש שעושה דברים (כמו maker).
מישמָש – לעשות "סלט" מהדברים, להפוך את היוצרות.
נודניק– נודיען פירושו לשעמם (מפולנית: nuda – שעמום). הסיומת -ניק היא סיומת המתארת אדם על פי תכונה המאפיינת אותו.
ניג'ס – (במלעיל: שם עצם, במלרע: פועל בעבר). נידנד, נודניק. המילה היא למעשה שילוב של שתי שפות: צורת המילה היא מערבית (نَجْس - מטונף, טמא) והמשמעות – מיידיש (במקור מפולנית: nudzić).
נעבעך – מסכן.
פֿוילע (או פוילה) – דומה למילה האנגלית foul (לא חוקי, מלוכלך).
פוילע-שטיק – התחכמויות, תעלולים, משחקים מלוכלכים (ע"ע שטיק): "ברגע שאני אראה שאין כאן פוילה-שטיק והכל נקי". שיר של התרנגולים: "לא עזרו הפוילע-שטיק".
פולקעס – רגלי עוף (ביידיש: ירכיים, החלק העליון של הרגל).
פופיק – קורקבן, טבור.
פוץ – ביידיש: טפש, אידיוט. זין מלוכלך.
פייגלע – ציפור. בהשאלה: בחורה, הומו.
פיצ'יפקס – פריטים קטנים וחסרי חשיבות.
פירגן, לפרגן, פרגון – לתת קרדיט, לעודד. במקור מגרמנית (vergoennen).
פּלונטר – קשר, הסתבכות.
פליק, להפליק – מכה קלה בישבן.
פראייר – אדם תמים שנותן לאחרים להרוויח על חשבונו. במקור מגרמנית (דרך הפולנית): רווק, מחזר. מילולית: חופשי, פנוי, פטור.
פרטצ' – עבודה או סחורה באיכות ירודה.
צוציק – קטן.
ציצי – שד. ביידיש, ציצקה פירושו חזה, עטין, פטמה.
צָ'צְ'קָה – ביידיש: פילגש.
קארטופאלאך – תפוחי אדמה.
קארטושקעס – תפוחי אדמה שרופים (של מדורה).
קווץ' (לקווצ'ץ') – מעוּך (למשל מעיכת נייר ביד לצורת כדור). בהשאלה: הרגשה סמרטוטית, מצב רוח שפוף ועייף. ביידיש: קוועטשן – ללחוץ.
קוּטֶר, לקטר – לרטון, להתלונן. המקור הוא כנראה המילה 'קוטר' (מגרמנית: Kater – חתול זכר). קול הגרגור שעושה החתול מזכיר כנראה את התלונות של הקוטר, המתלונן התמידי.
קומזיץ – השם העתיק ל"מדורה". במקור: בוא שב.
קונצים – תעלולים קטנים. תרגילים, טריקים (מגרמנית: Kunst – אומנות).
קישקעס – קרביים.
קלוץ – אדם מגושם (מגרמנית: Klotz – קרש, לבנה). קלוץ קאשע - שאלת קרש.
קלפטע – מילה רבת משמעויות: מרשעת, כלבה, רכלנית, זקנה, ואפילו "בעלת מרץ רב". מארמית: כלבתא.
קצ'קס, קצ'קיאדה (קצ'קייה) – קצ'קס הן אווזות פותות, ברברניות, קשקשניות בלתי נלאות.
בהשאלה: קבוצת בנות המפטפטות ומקשקשות. (במקור: קצ'קה – ברווז).
קרעכץ – אנחה ותלונה.
להשוויץ, שוויצר – מילת גנאי לאדם שמתפאר ברכושו או בהישגיו. (במקור: זיעה?).
שוונג – תנופה, תנע [מ◄גרמנית].
שוֹיְן – כבר, גמרנו. (נו, שוין – בסדר, שיהיה).
שוֹס – מאורע מהמם (מגרמנית: Schuss – יריה).
שטינקר – מלשן; משתף פעולה בתשלום עם המשטרה או עם שרותי הבטחון (מגרמנית: Stinker – מסריח).
שטיק – (1) קצת, פיסה, חתיכה קטנה (2) תרגיל למשיכת תשומת-לב (3) קטע ליצנות (4) רמאות, טריק ערמומי (ע"ע פוילה-שטיק).
שלומיאל – אדם מגושם וחסר קואורדינציה. נהוג לומר בבדיחות כי השלומיאל שופך בארועים משפחתיים את המרק על מכנסיו של השלימזל (חסר המזל).
שלוּמְפר – (ביידיש גם: שלומפ) אדם הלבוש ברישול.
שלייקס – כתפיות לאחיזת המכנסיים.
שמאטעס – סחבות, דברים חסרי ערך.
שמאלץ – שומן מן החי (גם בגרמנית). בהשאלה: סנטימנטליות ומתיקות־יתר באמנות או במוסיקה.
שמגג – עורבא פרח, אויר חם; שטות. בהשאלה: טיפש, אידיוט, מנוול.
שמונצעס – זוטות, דברים שאין בהם צורך מידי לקיום.
שמוק – זין, בהשאלה: אדם בלתי נעים. ביידיש: a jerk.
שמנדריק – ילד לא יוצלח שלא מבין מה קורה סביבו. במקור: דמות קומית מתוך קומדיה יידישאית ידועה.
שנורר – קבצן נודניק המוציא כסף בתואנות מכובדות לכאורה. בעברית של ימינו – גם מתרים מקצועי.

والييدية أو اليديشية (ייִדיש، يِيدِيش/אידיש، إِيدیش), كانت لغة يهود أوروبا خلال القرنين العاشر والحادي عشر الميلاديين. واليديش هى خليط من لغات عدة منها الآرامية والألمانية والإيطالية والفرنسية والعبرية. وتشكل الألمانية أكبر نسبة فيها. يتحدثها الآن حوالي 1.5 ملايين شخص حول العالم، أغلبهم يهود أشكناز
الاسم يديش هو النطق الييديشي لكلمة "يهودية", وقد تكون تقصير لـ"يديش-دويتش" (ייִדיש־טײַטש) أو ألمانية- يهودية.
وهي مستخدمة الآن في الولايات المتحدة، وبخاصة في مدينة نيويورك بسبب هجرة اليهود الأشكناز (الغربيين), إليها. وعادة ما تكتب اللغة اليديشية بالحروف العبرية.
.......................................................................
وتكمن أهميَّة معرفة هذه الكلمات والمصطلحات في أنها تستخدم أحيانًا في لغة الخطاب وتنقل إلى لغة الكتابة وتشكل حينئذ عقبة أمام المترجم, لذا يسرنا الأمر بنشر بعض الكلمات الشائعة.
د. سامي الإمام
أستاذ اللغة العبرية والديانة اليهودية
كلية اللغات والترجمة/جامعة الأزهر